ים
באמת שזה מפחיד. בחיים, בשום רגע בחיי לא הייתי כלכך קרוב לעשות את זה. ככה ביום אחד להגיד שלום לעולם. להיפרד ללא פרידה.
היה לי רגעים הרבה יותר קשים בחיים. אז חשבתי לעצמי, למה דווקא אתמול זה קרה.
זה עצוב כמה שנתתי למחלה זמנית ומטופשת להשפיע על חיי כל כך הרבה. כל דקה ביום חושב אילו רק יכולתי להחזיר את הזמן לאחור.
כישלון. הרס. מחלה. מוות. זה הכל בא ביחד לא לחוד. אני פחדן מדי בשביל לקחת את חיי.
לב זהב, יופי, כוח, בטחון, רצון, אהבה, חוזק, פנימיות, שלווה, רגוע. תכונות מושלמות, תכונות זהב. אך למה כשמחברים אותם יוצא משהו פגום ?
נמאס להרגיש לכוד. נמאס לי. לא יכול יותר. אני לא יכול יותר להיות מישהו אחר. אקלף את הקליפות ואני עוד אנצח.
תגובות שהגיבו לפרצוף זה - ים